חודש תשיעי להריון

 אני בהריון מתחילה חודש תשיעי. יצאתי כבר מזמן לחופשת לידה כי הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך בעבודה המונוטונית שעבדתי בה עד היום ולא מתחרטת על כך . 

 עברתי כבר את רוב הבדיקות שעושים בהריון ולשמחתי הן יצאו תקינות בבדיקת אולטרסאונד שעשיתי גיליתי שיש לי בן. אני מודה שבהתחלה לא שמחתי כל כך ואפשר לומר שאפילו הייתי עצובה כי רציתי בת אבל עם הזמן התרגלתי לרעיון והתחלתי לחשוב על כל הדברים שמתאימים לבנים שאצטרך לקנות. התחלתי לעשות סדר בכל המשחקים של הבת שלי שנשארו מאז שהיא הייתה תינוקת ולמיין מה יכול להתאים לתינוק או לשלב מאוחר יותר כשייגדל ומה אפשר כבר לתרום.

במסגרת הבדיקות שעשיתי נבדקתי גם לסוכרת וגילו שיש לי סוכרת הריון ושאני צריכה לשמור על תזונה. כל יום אני בודקת את רמות הסוכר בדם 4 פעמים ביום: פעם אחת בצום ושלוש פעמים שעה אחרי ארוחה ורושמת את התוצאות. לצערי אני לא יכולה לאכול מה שאני רוצה, אסור לי לאכול מאכלים שמכילים סוכר או פחמימות וחײבת כל הזמן להיות תחת שמירה קפדנית. אני נמצאת גם במעקב של רופא הריון בסיכון שכל שבועיים בודק את התוצאות ולוקחת כדורים פעמיים ביום כדי שהערכים של הסוכר לא יעלו. זה קשה לחיות במשטר כזה שכל מאכל שאני מכניסה לפה צריך להיות מדוד וספור. לפחות מותר לי לאכול גלידה שהיא מופחתת קלוריות וסוכר כך שאני מוצאת גם מאכלים שאפשר להתנחם בהם. אחרי הלידה אצטרך לעשות שוב בדיקת סוכר כדי לבדוק שאין לי סוכרת. כי סוכרת ההריון יכולה להשאר ולהוביל לסוכרת רגילה וזה קצת מפחיד אותי. מקווה מאוד שזה לא ייקרה 

אני מתוכננת ללדת ב-9/10 קבעתי מראש לידה בניתוח קיסרי כי הלידה של הבת שלי זכורה לי כאירוע טראומטי שבמהלכו הייתי 3 ימים בחדר לידה בסוף ילדתי בניתוח קיסרי כי היא לא ירדה בתעלת לידה אז הפעם החלטתי להמנע מכל האירועים הלא מתוכננים וללדת ישר בקיסרי, אומנם ההחלמה היא לא קלה אבל אני מעדיפה לעבור את ההחלמה מאשר לסבול את הכאב של הלידה הרגילה וההמתנה שכרוכה בכך.

את הפוסט הבא כנראה שאכתוב אחרי הלידה. אז נפרדת לבינתיים מהכתיבה ומקווה שאחזור בקרוב.

אני בהריון

 אחרי סבב שני של תרומת ביצית אני יכולה לבשר באופן רשמי שאני בהריון ונמצאת כבר בשבוע 12. זו בשורה מאוד משמחת אחרי שהשקענו כל כך הרבה זמן וכוחות פיזיים ונפשיים.

כדי לוודא שהכל מתקדם בכיוון הנכון עשיתי לפחות 3 בדיקות הריון ובינתיים אני ממשיכה לקחת את התמיכה כדי לשמור על ההריון. הייתי בפגישה אצל רופא הפוריות שבה הוא בדק את הדופק של העובר ומדד את האורך שלו. הפגישה הזאת הייתה הפגישה האחרונה שמסיימת את כל המסלול של טיפולי הפוריות. את הפגישה הבאה כבר עשינו אצל רופא הריון רגיל שגם עשה בדיקת אולטרסאונד ושלח אותנו לבדיקות ומעקבים רגילים שכל אשה בהריון צריכה לבצע. 

הייתי גם במעקב אצל אחות שנתנה לי הנחיות להמשך והמליצה על ויטמינים ותוספי תזונה

אני יודעת שאומרים שפעילות גופנית דווקא חשובה בהריון אבל למרות זאת החלטתי להפסיק את הפילאטיס כי חששתי שזה יגרום למאמץ מיותר על הבטן והחלטתי להקשיב לאינטואיציה שלי

הידיעה שנכנסנו למסלול ההריון השיגרתי משרה עלי שלווה במיוחד לאור כל מה שעברנו. למרות שבסה"כ אני באמת שמחה יש דברים שמטרידים אותי כמו למשל הדמיון של הילד אלי. בגלל שמדובר בתרומת ביצית אז הילד או הילדה שיוולדו לא יהיו דומים לי מבחינת מראה והדימיון יהיה כנראה שילוב של התורמת ובעלי. לפעמים זה קצת מעציב אותי כי יש לי ציפייה למראה מסויים וצבע שיער מסויים והמראה יהיה כנראה אחר אבל זאת אחת מההשלכות של תרומת ביצית וזה דבר שאני מנסה ללמוד לקבל אותו כי בסופו של דבר הילד שיוולד יהיה הילד שלי לא משנה איך הוא יראה. אני מוטרדת גם מכל הבדיקות שאני צריכה לעשות ומהתוצאות שאני מקווה יצאו תקינות אבל הדבר שהכי מטריד אותי ואני דיי מצטערת שנתקלתי בפרסומים כאלה זה שיש סיכוי מסויים להפלה. אני מודה שלא ממש העמקתי בזה ואני יודעת שזה יכול לקרות גם בהריון רגיל ולא בהכרח בתרומת ביצית אבל לאור כל התמיכה שאני לוקחת ובגלל התהליך השונה שעברתי זה נמצא במחשבה. אני מנסה לשמור על עצמי כמה שיותר ועושה הכל כדי שזה לא יקרה אבל בסופו של דבר יש דברים שלא תלויים בי. אני מנסה לא להתעסק בזה יותר מידי ומתמקדת בכאן ועכשיו ובמה שאני יכולה לקדם בתקווה שזה ישאר רק בגדר מחשבה מטרידה ולא מעבר