חזרתי הביתה

 בדר"כ כשחוזרים הביתה מניתוח קיסרי רוצים להמשיך את המנוחה בבית אבל זה קשה למצוא זמן לנוח בתוך השיגרה כי הכל נופל על הבעל. 

למזלי הייתה לי עזרה מאמא שלי שהכינה לנו אוכל לשבוע כך שלפחות המטלות של הבישול ירדו מאיתנו. את הכביסות לקחנו למכבסה, לבעלי נשאר לעשות כלים אחרי האוכל ולי לארגן את הבית ולדאוג לכביסות של התינוק. השבוע הזה חלף במהירות ועדיין יש לפני זמן החלמה ארוך. יש לי בצקות ברגליים, הגודש בחזה עדיין לא עבר והחתך עדיין כואב. בינתיים ממשיכה לקחת משככי כאבים אבל מרגישה יותר טוב מיום ליום 

התינוק ממש חמוד ומאתגר מבחינת שעות השינה שלו. הוא ישן כל היום ובערב לקראת 19:00 מתעורר ויכול להחזיק אותי ערה לפחות עד 01:00 בלילה. בשעות האלה הוא לא נרדם במיטה אלא רק על הידיים כשמחזיקים אותו מספיק זמן, זה דורש הרבה סבלנות שאני מנסה לסגל לעצמי. מודה שזה החלק היותר קשה מבחינתי כי אני לא ממש יודעת מה לעשות כשהוא בוכה וזה מתסכל אותי, גם הבכי וגם שאני לא יודעת מה לעשות. עם הבת הגדולה זה היה אחרת לגמרי. בנוסף, כשחסרות לי שעות שינה אני מתעוררת למחרת עם מיגרנה. ביום שבת האחרון הצלחתי להשלים קצת שעות שינה והתעוררתי ב-11:00 בבוקר אבל במהלך השבוע קצת יותר קשה לי לעשות זאת.

מעבר לשעות השינה, בגלל שהתינוק קטן מידי אני עדיין לא יוצאת איתו החוצה כך שכל שעות היום אני בבית. בימי שבת ההורים שלי מגיעים לשמור עליו ומאפשרים לי לבעלי ולי לצאת להתאוורר, ברגע שהוא יהיה בן חודש אוכל לצאת לטייל איתו בחוץ. 

אז בינתיים אני מנסה לעשות מה שאני יכולה ומקווה שהתקופה הזאת של חוסר השינה תעבור מהר 

אחרי הלידה

 אז ילדתי בניתוח קיסרי ועכשיו אני נמצאת בבית חולים חולים במחלקת יולדות. הניתוח עבר יחסית בקלות כי קיבלתי הרדמה חלקית ולא הרגשתי כשהרופא ניתח אותי. הכאב התחיל כשכבר עברתי למחלקה וההשפעה של ההרדמה פגה. כרגע אני חשה בכאב בכל תנועה שלי כשאני קמה מהמיטה, כשאני מתיישבת, כשאני הולכת ואפילו כשאני סתם שוכבת. אני ממש צריכה לתכנן את התנועות שלי כי כל מה שאני עושה כרוך בסבל ומאמץ. אני לוקחת משככי כאבים כל כמה שעות ומתנחמת בכך שככל שאני הולכת יותר וככל שהזמן עובר כך הכאב יפחת ואני אחזור לתפקוד מלא מהר יותר. ההורים שלי ובעלי נמצאים איתי רוב שעות היום ועוזרים לי לקום ולהתנייד ממקום למקום אבל אני מנסה להיות עצמאית ולעשות את זה לבד כדי לתרגל ולהתרגל.

הבן שלי שנולד הוא הדבר הכי מתוק שקיים. הפנים שלו יפות ומשורטטות ממש כמו בציור. מודה שכבר שכחתי איך מרגישים כשיש תינוק חדש במשפחה. לצערי אני לא יכולה להוציא אותו ממחלקת התינוקות ולקחת אותו איתי למחלקת יולדות ואפילו לא להפגיש אותו עם הבת שלי הגדולה כי צריך לגמול אותו מההשפעה של הטיפול התרופתי שלקחתי לפני ההריון. כך שחוץ מלהאכיל אותו בתוך מחלקת התינוקות אני לא יכולה לעשות איתו כמעט שום דבר. כנראה שרק בבית אוכל ממש להרגיש אותו.

עוד יומיים אני מתכננת לעלות למלונית שנמצאת בתוך בית החולים, עדיין לא בטוחה איך אני אעשה את זה עם כל הכאבים, פשוט מתחשק לי תנאים קצת יותר טובים עם טלויזיה, שירותים ומקלחת משלי. אולי גם אמא שלי תצטרף אלי למלונית אז בטוח שיהיה נחמד.

נראה לי שייקח זמן עד שאחזור לעצמי אז בינתיים אני מתאוששת ואוגרת כוחות

חודש תשיעי להריון

 אני בהריון מתחילה חודש תשיעי. יצאתי כבר מזמן לחופשת לידה כי הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך בעבודה המונוטונית שעבדתי בה עד היום ולא מתחרטת על כך . 

 עברתי כבר את רוב הבדיקות שעושים בהריון ולשמחתי הן יצאו תקינות בבדיקת אולטרסאונד שעשיתי גיליתי שיש לי בן. אני מודה שבהתחלה לא שמחתי כל כך ואפשר לומר שאפילו הייתי עצובה כי רציתי בת אבל עם הזמן התרגלתי לרעיון והתחלתי לחשוב על כל הדברים שמתאימים לבנים שאצטרך לקנות. התחלתי לעשות סדר בכל המשחקים של הבת שלי שנשארו מאז שהיא הייתה תינוקת ולמיין מה יכול להתאים לתינוק או לשלב מאוחר יותר כשייגדל ומה אפשר כבר לתרום.

במסגרת הבדיקות שעשיתי נבדקתי גם לסוכרת וגילו שיש לי סוכרת הריון ושאני צריכה לשמור על תזונה. כל יום אני בודקת את רמות הסוכר בדם 4 פעמים ביום: פעם אחת בצום ושלוש פעמים שעה אחרי ארוחה ורושמת את התוצאות. לצערי אני לא יכולה לאכול מה שאני רוצה, אסור לי לאכול מאכלים שמכילים סוכר או פחמימות וחײבת כל הזמן להיות תחת שמירה קפדנית. אני נמצאת גם במעקב של רופא הריון בסיכון שכל שבועיים בודק את התוצאות ולוקחת כדורים פעמיים ביום כדי שהערכים של הסוכר לא יעלו. זה קשה לחיות במשטר כזה שכל מאכל שאני מכניסה לפה צריך להיות מדוד וספור. לפחות מותר לי לאכול גלידה שהיא מופחתת קלוריות וסוכר כך שאני מוצאת גם מאכלים שאפשר להתנחם בהם. אחרי הלידה אצטרך לעשות שוב בדיקת סוכר כדי לבדוק שאין לי סוכרת. כי סוכרת ההריון יכולה להשאר ולהוביל לסוכרת רגילה וזה קצת מפחיד אותי. מקווה מאוד שזה לא ייקרה 

אני מתוכננת ללדת ב-9/10 קבעתי מראש לידה בניתוח קיסרי כי הלידה של הבת שלי זכורה לי כאירוע טראומטי שבמהלכו הייתי 3 ימים בחדר לידה בסוף ילדתי בניתוח קיסרי כי היא לא ירדה בתעלת לידה אז הפעם החלטתי להמנע מכל האירועים הלא מתוכננים וללדת ישר בקיסרי, אומנם ההחלמה היא לא קלה אבל אני מעדיפה לעבור את ההחלמה מאשר לסבול את הכאב של הלידה הרגילה וההמתנה שכרוכה בכך.

את הפוסט הבא כנראה שאכתוב אחרי הלידה. אז נפרדת לבינתיים מהכתיבה ומקווה שאחזור בקרוב.

בדידות...

  באחד מהערבים בשבוע האחרון  הרגשתי מאוד בודדה. הבדידות הזאת מורגשת לאחרונה לעיתים קרובות. יש לי משפחה שאני אוהבת, אני נשואה עם ילדה, עובדת, מתכננת ללמוד ואפילו יש תיכנון לילד נוסף. בסה"כ החיים שלי דיי רגילים. אבל יש רגעים שאני זקוקה למשהו אחר, יש רגעים שכל מה שיש לי לא מספיק בשביל למלא את החלל הזה שנפער לי בלב. את הריקנות הזאת שמרגישים בפנים. לעיתים הכאב הזה של הבדידות יכול להיות גם פיזי וכשמגיעים לשלב הזה זה באמת כואב.

הצורך בחברה טובה כבר קיים אצלי במשך הרבה שנים ולמרות שאולי בחלק מהמקרים צדקתי, לפעמים עם חברות ספציפיות אני מתחרטת על הפעמים בהם חתכתי קשרים מכל מיני סיבות כי בסופו של דבר אני נמצאת לבד וזה רק הפסד שלי. אבל לא הייתי רוצה לחזור לשם. זה היה חלק מהעבר שלי שאני מעדיפה להשאיר מאחור וגם לא ממש יכולה להבטיח שזה לא יחזור על עצמו כי זה תלוי בנסיבות. ניסיתי להכיר חברות בכל מיני קבוצות בפייסבוק של נשים שמחפשות חברות וזה בסה"כ היה נחמד אבל אני לא כל כך מדברת במפגשים כאלה ויותר מקשיבה.

באותו ערב התחשק שמישהי תוציא אותי מהבית גם כי היה לי משהו שרציתי לשתף שממש הכביד עלי וגם כי הרגשתי לבד. בדר"כ אמא שלי הייתה מציעה לי לבוא אליה או לצאת אבל היא לא מרגישה טוב בזמן האחרון אז נוצר מצב שלא היה לי עם מי לדבר ועם מי להיות, ולהשאר בבית עם בעלי והילדה לא ממש עזר לי. הרגשתי בלב ממש כאב פיזי ונאלצתי פשוט להסתדר עם זה ולתפקד כרגיל. היה לי מאוד קשה אבל בסוף הצלחתי אבל המחשבה שאולי יכולתי לעבור את הרגע הזה עם חברה נראית לי יותר נעימה. הייתי רוצה חברה שאני יכולה להעזר בה כשאני לא מרגישה טוב אבל אין לי אפשרות להגיע לאותה חברה כי אני לא ניידת ויכולה רק לנסוע במונית 

מרגישה שאני לא מתחברת לכלום ואולי זה מתקשר לזה שאני מנותקת חברתית ואז בעצם שום דבר לא יכול להסתדר...