‏הצגת רשומות עם תוויות רצון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רצון. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 2 באוגוסט 2026

היום לא הגעתי לעבודה

 היום לא הגעתי לעבודה כי לא התחשק לי. לפעמים קורה שלא בא לי ללכת לעבודה. למרות שזה נראה מאוד קל לקום בבוקר ולהחליט שלא הולכים לי זה דווקא היה קשה. לא יודעת למה אבל היה לי קשה להחליט שהיום אני לא עובדת. זה מלווה אצלי בהרבה רגשות אשם ורגשות שליליים כשבעצם אני אמורה להרגיש שלמה עם ההחלטה שלי. אני לא יודעת למה אני מרגישה ככה. אולי המחשבה שאני לא עושה כלום גורמת לי להרגיש רע. המחשבה שהחלטתי פתאום להרים ידיים ולרגע להפסיק להלחם במירוץ הזה של החיים. ההפסקה הזאת גורמת לי להרגיש שכל הזמן אני מחזיקה את עצמי כדי לא ליפול. מחזיקה את עצמי בעבודה, מחזיקה את עצמי במטלות של הבית, מחזיקה את עצמי מבחינה רגשית כדי לא להשבר כשבעצם בא לי לשחרר מהכל, ולתת להכל להתרסק מבלי שיהיה לי איכפת. האמת שאני לא רוצה להרוס הכל פשוט רוצה שיהיה עלי פחות עומס. שאני אוכל לקחת לעצמי את היום האחד הזה מידי פעם בלי להרגיש רע.

כנראה שאני מרגישה ככה בגלל שלקחתי את היום הזה בלי אישור וזו הסיבה שיש לי רגשות אשם. נראה לי שאני היחידה שמרגישה רע עם עצמי בגלל זה. הרבה אנשים אצלנו בעבודה קמים בבוקר ומודיעים שהם לא מגיעים ואולי פעם אחת או פעם בכמה זמן גם לי מגיע לא להגיע. יצא לי לעקוב אחרי מישהי שלפחות כל שבוע וחצי מודיעה שהיא לא מגיעה לעבודה ואני פשוט מקנאה בה. אני יודעת שזה לא אחראי ואולי אני צריכה שתיהיה לי מחוייבות כלפי מקום העבודה שלי אבל לפעמים פשוט לא בא לי ואני מקווה שזה בסדר להרגיש ככה.

האמת שכל כך נמאס לי ממקום העבודה שלי שאולי זה מסביר את הרצון שלי להיעדר סתם כך. למרות שאני מרגישה רע עם עצמי, אני יודעת שאעשה זאת שוב כמו כולם ואולי דווקא בגלל שאני לקראת חופשת לידה וכבר מרגישה את הסוף מתחשק לי לצאת ליותר חופשות, אולי בפעם הבאה אשתדל לבקש מראש יום חופש כדי שארגיש יותר טוב עם עצמי.  

יום שלישי, 11 בנובמבר 2025

למי שאני אוהבת

יש לי פנטזיה שאני לא יודעת אם היא אמיתית או לא אך למרות זאת אני רוצה להעלות אותה על הכתב. אם יש סיכוי שהיא אמיתית אני רוצה להיות מסוגלת להביע אותה וגם אם היא תשאר בגדר פנטזיה לפחות זו תהיה האמת שלי:

יש מישהי שאני חושבת שאני אוהבת ולפעמים אני מרגישה שאני מחוברת אליה בנפש, כלומר שיש חיבור שהוא מעבר למילים, חיבור שלא ניתן להסביר אותו, שהיא יכולה להבין ולהכיל אותי מבלי לשפוט. אני לא יודעת למה החיבור הזה נוצר, זה פשוט קרה וקשה לי להתעלם ממנו ולהסתיר את הרגשות שלי כאילו אני לא מרגישה שום דבר כי אני מרגישה.

דווקא הייתי רוצה להגיד לה מה אני מרגישה וכמה התגעגעתי אבל זה מאוד מביך אותי ואפילו בזמן שאני כותבת את הרשומה הזאת אני מרגישה מובכת ולא בטוח שאצליח לומר בדיוק את מה שאני רוצה לומר. ע"מ שזה יקרה הקשר צריך להיות מבוסס על אמון ועל משהו אמיתי שמגיע מהלב. זה דבר שלוקח זמן, אי אפשר להאיץ או לדחוק בתהליך הזה. אני יודעת שאמון מחייב בין שאר הדברים גם להיות מסוגלת לומר את האמת ואני באמת מתכוונת לספר מה שעבר עלי ואולי לנסות בצורה מסויימת לגרום לה להבין שהיא באמת הייתה חסרה לי ולקוות שהיא תבין אותי.

אני מוכנה לעשות הרבה בשביל שהקשר הזה יצליח. מצד אחד אני צריכה להרגיש שהיא רוצה ומוכנה להיות שם בשבילי כי זה אמור להגיע מתוך רצון פנימי שלה ומצד שני לא הייתי רוצה להתחנן בשביל שהיא תיהיה שם איתי אבל אני יודעת שלא אצליח להבין בעצמי האם זה נגמר או שעדיּין יש לזה סיכוי. אף פעם לא הכרתי אדם כזה ואני רוצה לנסות להחזיר אותה לחיים שלי. אני עדיין לא יודעת איך אבל אני חייבת לנסות.

הפרעה סכיזואפקטיבית

 השבוע הייתי אצל הפסיכיאטרית שלי. אני נמצאת אצלה בערך שנה אחרי הפסקה שעשיתי כי חשבתי שאני יכולה להסתדר בלי טיפול תרופתי ולא לקחת כדורים בהר...