אז ילדתי בניתוח קיסרי ועכשיו אני נמצאת בבית חולים חולים במחלקת יולדות. הניתוח עבר יחסית בקלות כי קיבלתי הרדמה חלקית ולא הרגשתי כשהרופא ניתח אותי. הכאב התחיל כשכבר עברתי למחלקה וההשפעה של ההרדמה פגה. כרגע אני חשה בכאב בכל תנועה שלי כשאני קמה מהמיטה, כשאני מתיישבת, כשאני הולכת ואפילו כשאני סתם שוכבת. אני ממש צריכה לתכנן את התנועות שלי כי כל מה שאני עושה כרוך בסבל ומאמץ. אני לוקחת משככי כאבים כל כמה שעות ומתנחמת בכך שככל שאני הולכת יותר וככל שהזמן עובר כך הכאב יפחת ואני אחזור לתפקוד מלא מהר יותר. ההורים שלי ובעלי נמצאים איתי רוב שעות היום ועוזרים לי לקום ולהתנייד ממקום למקום אבל אני מנסה להיות עצמאית ולעשות את זה לבד כדי לתרגל ולהתרגל.
הבן שלי שנולד הוא הדבר הכי מתוק שקיים. הפנים שלו יפות ומשורטטות ממש כמו בציור. מודה שכבר שכחתי איך מרגישים כשיש תינוק חדש במשפחה. לצערי אני לא יכולה להוציא אותו ממחלקת התינוקות ולקחת אותו איתי למחלקת יולדות ואפילו לא להפגיש אותו עם הבת שלי הגדולה כי צריך לגמול אותו מההשפעה של הטיפול התרופתי שלקחתי לפני ההריון. כך שחוץ מלהאכיל אותו בתוך מחלקת התינוקות אני לא יכולה לעשות איתו כמעט שום דבר. כנראה שרק בבית אוכל ממש להרגיש אותו.
עוד יומיים אני מתכננת לעלות למלונית שנמצאת בתוך בית החולים, עדיין לא בטוחה איך אני אעשה את זה עם כל הכאבים, פשוט מתחשק לי תנאים קצת יותר טובים עם טלויזיה, שירותים ומקלחת משלי. אולי גם אמא שלי תצטרף אלי למלונית אז בטוח שיהיה נחמד.
נראה לי שייקח זמן עד שאחזור לעצמי אז בינתיים אני מתאוששת ואוגרת כוחות
